אלדן תחבורה בע"מ נ' אביבית ואח'

פסק דין

לפני תביעה על סך 22,000 ₪ בגין נזקים שארעו לרכב התובעת עקב תאונה מיום 09/10/11.

אין חולק כי התאונה ארעה בתחום חניון.

הצדדים חלוקים הן באשר למקום הספציפי בו ארעה התאונה והן באשר לאחריות הנהגים המעורבים להתרחשות התאונה. מטעם כל צד הוגשו תמונות אודות המקום שבו, לטענתו, התרחשה התאונה. כן העידו שתי הנהגות בפני.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני ובמוצגים שהוגשו, החלטתי להעדיף את גירסת הנהגת מטעם התובעת, הן באשר למקום התרחשות התאונה והן באשר לאופן התרחשות התאונה.

1.הנהגת העידה כי נסעה ישר בנתיב נסיעתה בחניון, כאשר רכב נהוג ע"י הנתבעת, שנסע בניצב משמאל לנהגת, פנה ימינה לנתיב נסיעת הנהגת במהירות ובקשת "רחבה", לאור פיר מעלית הקיים במקום, אשר צימצם את שדה ראייתה של הנתבעת בטרם ביצוע הפניה. הנהגת שללה כי מיקום התאונה הינו כפי שנטען ע"י הנתבעת, סמוך ליציאה מהחניון וזכרה כי לאחר התאונה רכבה חסם רכב של צד ג', כך שהיה עליה להסיעו משם, והדבר מאשש טענתה כי התאונה ארעה בתוך החניון.

2.הנתבעת, לעומת זאת, הציגה תמונות לפיהן, לטענתה, התאונה ארעה סמוך לפני היציאה מהחניון, כאשר היא פנתה שמאלה ומיד התעתדה לפנות ימינה, על מנת לצאת מהחניון. הנהגת ביקשה להיכנס לחניון מהנתיב ממול בפנותה שמאלה, והרכבים "התנגשו".

3.בטופס ההודעה על מקרה הביטוח מטעם הנהגת, ת/1, צויין "נסעתי בתוך חניון". גם בטופס ההודעה מטעם הנתבעת, נ/1, צויין "נסעתי בחניון". היינו, גם הנתבעת לא ציינה בטופס הודעתה כי ביקשה לצאת את החניון ותוך כדי פניה ארעה התאונה, אלא תיארה נסיעה בחניון, בדיוק כפי שתארה הנהגת.

זאת ועוד, הנתבעת בטופס הודעתה על מקרה הביטוח ציינה כי "התנגשנו", בלא לייחס הפרת חובה כזו או אחרת מצד הנהגת, אשר גרמה לתאונה. גם בעדותה בפני בתחילה רק טענה "התנגשנו". לאחר מכן הצהירה "אני חושבת שהיא קצת גלשה אני כמעט בטוחה שהיא גלשה לכיוון שלי... התנגשנו בגלגלים". ובחקירתה הנגדית הצהירה: "אמרתי לבעלי מה קרה פחות או יותר שהתנגשנו". רק לאחר שנשאלה מדוע מציינת היא לראשונה בעדותה בבית המשפט כי הנהגת גלשה לעברה, הצהירה: "אני בטוחה במאה אחוז שהיא גלשה אלי".

4.אני מעדיפה, כאמור, את עדות הנהגת, אשר עולה בקנה אחד עם טופס ההודעה על מקרה הביטוח מטעמה ולאור עדותה הרציפה והסדורה הן לענין מקום התרחשות התאונה והן לענין אופן התרחשות התאונה.

שעה שהנהגת נסעה ישר בנתיב הנסיעה בחניון ואילו הנתבעת פנתה ימינה לנתיב נסיעת הנהגת, בלא ששמרה על ביצוע הפניה בתוך נתיב נסיעתה ובצמוד לימין, תוך סטייתה אל עבר נתיב נסיעת הנהגת, הרי אני קובעת כי הנתבעת אחראית להתרחשות התאונה.

5.לא מצאתי לייחס רשלנות תורמת לנהגת. לא נטען כי התאונה ארעה במפגש בין שני הנתיבים אלא קודם לכן, בתוך נתיב נסיעת הנהגת ישר. ממילא גם הנתבעת אישרה כי מהירות נסיעת הנהגת היתה "אפסית".

מכאן אחריות הנתבעים לנזקי רכב התובעת בגין התאונה במלואם.

6.באשר לנזקים הנתבעים, התובעת צרפה חוות דעת שמאי מטעמה. חוות דעת נגדית לא הוגשה והשמאי לא נחקר על חוות דעתו. כך גם צורף אישור בגין שכר טרחת השמאי. לא מצאתי מקום לחייב את הנתבעים בגין עלות גרירת הרכב ובגין השבתתו, בהעדר אסמכתאות מספקות לענין זה.

7.אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת הסכומים כדלקמן:

עלות תיקון הנזק לפי חוות דעת השמאי – סך 15,824 ₪.

בגין ירידת הערך – סך 2,575 ₪.

בגין שכר טרחת שמאי – סך 400 ₪.

הסכומים האמורים ישאו הפרשי הצמדה מיום 16/10/11 ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, ישאו הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, באגרת המשפט ששולמה, בהוצאות עדת התובעת בסך 300 ₪ ובשכ"ט עו"ד בשיעור 11.8% מהסכומים המפורטים לעיל.